החדר הגדול שנהגנו לקרוא לו סלון שימש בזמנו חלל משותף לכל בני הבית , בו הם נהגו להאזין לרדיו , לעסוק בקריאה , להכין שיעורים , לשחק, לבצע עבודות בית שונות כגון גיהוץ, תפירה, סריגה ועוד. הריהוט היה צנוע ומילא אחר כל הצרכים הדרושים. לימים הפכו הסלונים לחדרי אורחים ייצוגים, שלא נועדו עוד למשחקי הילדים. החדר הזה אובזר בדרך כלל במערכת ישיבה הבנויה ממערכות "3,2,1" ושולחן מרכזי. בשנים האחרונות השתנה דפוס התכנון הארכיטקטוני. הסלונים הפכו לחדרי מגורים, כשכל חדר בבית ממלא פונקציה מוגדרת. חדרי הילדים משמשים להכנת שיעורים ומשחק, צפייה בטלוויזיה נעשית בחדר משפחה או בפינה מיוחדת בחלל, כל עבודות משק הבית נעשות בחדר משק או במרתף, ולעתים בחדר העבודה. בבתים רבים תוכנן חדר משפחה שישמש מעין סלון משפחתי משני, בו יתבצעו כל הפעילויות המשפחתיות.
אורח החיים המודרני הכתיב גם מטבח מעוצב ונגיש, פתוח בחלקו לחדר המגורים, כאשר ההפרדה הנוחה והמקובלת נעשית באמצעות שולחן אוכל גדול. כלומר, חלל המגורים המרכזי הפך לחלק אינטגרלי מן החלל הציבורי החשוף לעין כל.
בשנתיים האחרונות קיימת מגמה של הכנסת יותר ויותר פונקציות אל תוך החלל המרכזי של הסלונים. אם בדמות מזנונים, ספריות קיר דקורטיביות וטלוויזיה גדולה שמוקצה לה פינה מיוחדת. כשמתכננים סלונים מסבירות ברזין ושוהם, השאלה הראשונה שיש להתחשב בה היא למה מיועד החדר, מהן הפעילויות שיתבצעו בו, מה מספר האנשים שיאכלסו אותו דרך קבע, מהי תדירות האירוח וכמה אורחים מוזמנים בדרך כלל. חלל מרווח ונאה יהיה חלל רבוע בגודל 5x5 מ"ר, ולאלה ששטח הבית לא מאפשר, מומלץ לא להסתפק בפחות מ-5x4 מ"ר. באשר לריהוט, המגמה בשנים האחרונות דוגלת בשילוב פריטים בצורה הרמונית. אפשר לבחור בשתי ספות בנות שני מושבים בגודל 061-031 ס"מ וכורסא או שתיים נוספות, או לחילופין, ספה ארוכה בגודל 012 ס"מ ומספר כורסאות שונות זו מזו, אך עדיין "מדברות" באותה שפה. זאת ניתן להשיג באמצעות בדי ריפוד דומים, כריות זהות ועוד. מידת העומק המומלצת לספה - 09-07 ס"מ, בהתאם לעובי משענות הגב. אפשר להיעזר במספר שולחנות קטנים לצדי הספות והכורסאות, או לבחור בשולחן בודד צר וארוך, כזה שיהיה גבוה בכ-5 ס"מ ממושב הספה. שולחן זכוכית משרה אווריריות ושולחן עץ יפה לתמיד. את הספרייה אפשר למקם בגומחה בנויה, ורצוי שיהיו בבית כיסאות מתקפלים שיאופסנו במחסן, ובעת הצורך ישמשו לאירוח.
באשר למראה העיצובי, הרי כיום ההעדפה היא לתקרה גבוהה שתשרה תחושת גודל ומרחב. הקירות נצבעים בגוונים בהירים וחמים, ואפשר גם להדגיש קיר או גומחה על ידי חיפוי באבן כלשהי או צביעה בצבע שונה. בחומרים ובבדים ניכרת חזרה לחומרים טבעיים יותר, כגון אב, עץ, ברזל וזכוכית - חומרים המזדקנים בכבוד, וגם עם חלוף השנים מראם נשאר נאה. לריפוד הכורסאות והספות אפשר להשתמש בבד טבעי, אך יש לזכור כי הוא קשה יותר לניקוי, ואם יש ילדים קטנים כדאי לחשוב גם על הצד הפרקטי ולא רק על העיצוב, ולבחור בבד קל לניקוי בצבע מעושן או עם הדפס, ורצוי כזה שאפשר להסירו בעזרת רוכסן. אפשר גם להלביש את הספות והכורסאות בבדי שמלה, ולהסירן לצורכי ניקוי, כך שעדיין יוותר בד תחתון פשוט יותר. וילונות ושטיחים משרים אווירה חמימה בחלל. כדאי לתלות וילונות חצי שקופים, המעניקים מראה קליל. שטיח חבל או שטיח אתני משתלבים היטב באווירה זו. בתאורה נוהגים לשלב כיום מספר גופי תאורה גלויים וסמויים, בתוך קרניז גבס למשל. כך ניתן ליצור אפקטים שונים, בהתאם לאווירה הרצויה בכל אחת משעות היום, לקריאה, אירוח, רומנטיקה ועוד. כדאי תמיד לבחור בריהוט פרקטי ונוח, ומאידך מזמין, השומר על טעם טוב.
מאמר זה נלקח מקטגוריית סלוניםמפורטל עיצוב הבית - עיצוב
